(ללחוץ על הכותרת כדי לקרוא את כל הסיפור)
יום רביעי הוא יום בחירה עם נסיעת שטח ברכבי 4*4 (אבל לא מה שחושבים, מרופדים ונוחים) במסע מופלא בטבע של גיאורגיה לשמורת "מטירלה" - "בכיינית" שמורה מלאת מים זורמים, נופלים, אגמים וכו'. נוף ירוק מובטח מכל הכיוונים, ואנחנו יוצאים לדרך.
נחלקנו לשתי קבוצות כדי לא להצטופף, ולכן הקבוצה שלנו מתחילה את היום בגשר חבלים נחמד עם אפשרות להשתעשע באומגה בינתיים.
מאחר וזהו אתר תיירותי יש דוכנים מקומיים עם דבש ושאר מתיקות, ואנחנו עוברים לצד השני, מרחפים באומגה (יעל ונועה) ולא קונים מזכרות.
אחרי שעברנו מצד לצד, ראינו את כר הדשא היפה בצד השני ושמענו כל מיני דברים מעניינים, חזרנו חזרה למכוניות והמשכנו בדרכנו למוזיאון הפארק לשמוע על הרי הקווקאז, על האיזור, החיות וכל מה שעוד יש שם. בין לבין היתה גם הפסקת קפה, עוגות ומים זורמים לטבול בהם את הרגליים.
התאספנו שוב וחזרנו לרכב הממוזג שלנו, נוסעים עוד קצת ומגיעים ל"בית המרחף" - קרונית למעבר מצד אחד לשני, עם נהר משני צידיו ואנשים שבאו להנות מהחופש בדיוק כמונו.
הבית המרחף יכול להכיל רק 4 אנשים ולקח המון זמן לכולם לעבור לצד השני (ולגלות שאין שם מה לראות כי להגיע לאגם החבוי פירושו עליה רצינית והליכה ממושכת, ויתרנו), לכן בינתיים אנחנו, יעל ונועה האמיצות, נכנסנו למים הקרים ונהננו מרחצה מרעננת משולבת בפוזות למצלמה.
בכל זאת בסוף עברנו לצד השני, חיכינו בתור כדי לחזור לצד הראשון, ובינתיים שמנו לדרורה זר על הראש, בשביל הצילום היפה, כמובן.
עוד נסיעה קצרה והגענו לארוחת צהרים אצל חסן ומשפחתו שמארחים את מאות המטיילים במבנים גדולים ואוכל מקומי, וגם לקינוח ריקודים ומוזיקה מקומית מלהיבה.
יש תמונה אבל הנה גם שני קטעי סרט קצרים לנוסטלגיה, ללחוץ על PLAY ולהנות כמו אז...
אכלנו, רקדנו, הצטלמנו וחזרנו לעיר הגדולה בטומי, לעבור דרך שוק שכולו רחובות מקורים עם המון דברים שלא היינו צריכים ולכן יצאנו, הזמנו כמה מאפים (לקח חצי שעה הכנה אבל היה שווה לחכות) ואכלנו בתיאבון.
ואחרי כל זה חזרנו למלון.
במלון נורית הציעה שנעלה לגג ונצפה בסביבה, רעיון מעולה שהתקבל בברכה וכך יש לנו עוד כמה תמונות של כל מה שיש מסביב למלון. השמש שקעה ואיתה עוד יום מעייף במיוחד, מחר חוזרים הביתה.
את כל התמונות אפשר לראות בלחיצה על הקישור הזה
יום רביעי הוא יום בחירה עם נסיעת שטח ברכבי 4*4 (אבל לא מה שחושבים, מרופדים ונוחים) במסע מופלא בטבע של גיאורגיה לשמורת "מטירלה" - "בכיינית" שמורה מלאת מים זורמים, נופלים, אגמים וכו'. נוף ירוק מובטח מכל הכיוונים, ואנחנו יוצאים לדרך.
נחלקנו לשתי קבוצות כדי לא להצטופף, ולכן הקבוצה שלנו מתחילה את היום בגשר חבלים נחמד עם אפשרות להשתעשע באומגה בינתיים.
מאחר וזהו אתר תיירותי יש דוכנים מקומיים עם דבש ושאר מתיקות, ואנחנו עוברים לצד השני, מרחפים באומגה (יעל ונועה) ולא קונים מזכרות.
אחרי שעברנו מצד לצד, ראינו את כר הדשא היפה בצד השני ושמענו כל מיני דברים מעניינים, חזרנו חזרה למכוניות והמשכנו בדרכנו למוזיאון הפארק לשמוע על הרי הקווקאז, על האיזור, החיות וכל מה שעוד יש שם. בין לבין היתה גם הפסקת קפה, עוגות ומים זורמים לטבול בהם את הרגליים.
התאספנו שוב וחזרנו לרכב הממוזג שלנו, נוסעים עוד קצת ומגיעים ל"בית המרחף" - קרונית למעבר מצד אחד לשני, עם נהר משני צידיו ואנשים שבאו להנות מהחופש בדיוק כמונו.
הבית המרחף יכול להכיל רק 4 אנשים ולקח המון זמן לכולם לעבור לצד השני (ולגלות שאין שם מה לראות כי להגיע לאגם החבוי פירושו עליה רצינית והליכה ממושכת, ויתרנו), לכן בינתיים אנחנו, יעל ונועה האמיצות, נכנסנו למים הקרים ונהננו מרחצה מרעננת משולבת בפוזות למצלמה.
בכל זאת בסוף עברנו לצד השני, חיכינו בתור כדי לחזור לצד הראשון, ובינתיים שמנו לדרורה זר על הראש, בשביל הצילום היפה, כמובן.
עוד נסיעה קצרה והגענו לארוחת צהרים אצל חסן ומשפחתו שמארחים את מאות המטיילים במבנים גדולים ואוכל מקומי, וגם לקינוח ריקודים ומוזיקה מקומית מלהיבה.
אכלנו, רקדנו, הצטלמנו וחזרנו לעיר הגדולה בטומי, לעבור דרך שוק שכולו רחובות מקורים עם המון דברים שלא היינו צריכים ולכן יצאנו, הזמנו כמה מאפים (לקח חצי שעה הכנה אבל היה שווה לחכות) ואכלנו בתיאבון.
ואחרי כל זה חזרנו למלון.
במלון נורית הציעה שנעלה לגג ונצפה בסביבה, רעיון מעולה שהתקבל בברכה וכך יש לנו עוד כמה תמונות של כל מה שיש מסביב למלון. השמש שקעה ואיתה עוד יום מעייף במיוחד, מחר חוזרים הביתה.
את כל התמונות אפשר לראות בלחיצה על הקישור הזה
