הזמנו טיול לחומה, כלומר הכל אורגן בהתייעצות עם צוות הגסטהאוס היעיל שהמליצו על הנתיב הנכון, ארגנו את ההסעה וכל השאר. בחרנו באתר הפחות מתוייר (יחסית) מוטניו, יחד עם נסיעה וארוחת צהרים, לא כולל את הרכבל (שעולה יותר מהכניסה, מסתבר).
התחלנו את הבוקר (7:00) בשעה של איסוף שאר הנוסעים לטיול, ראינו את בייג'ין בבוקר רגיל של פקקים לעבודה. פעם היו אופניים, היום אלו מכוניות, כמו כל עיר מערבית אחרת.
אחרי איסוף כולם יצאנו לדרך, נסיעה מחוץ לעיר והנוף משתנה - יותר עצים, מים, שדות, אנשים, אופנועים ואופניים, עגלות מכל מיני סוגים, ואפילו עצירה להפסקת שירותים בכפר קרוב לחומה, שיקול נבון כדי להגיע ומיד להתחיל בטיול בלי הפסקות מיותרות.
כולם רצו קדימה, אנחנו הלכנו בנחת (הקצב של הסינים מהיר כמו הדיבור), עברנו בצד ליד דוכני התיירים, קנינו שני מקלות הליכה לבדוק עד כמה יעיל ללכת בסגנון אלפיניסטי (יעיל), והגענו לרכבל אחרי שכולם עלו, כך שהיה לנו קרון משלנו. יעילות מדהימה, אין תחושה של עומס או של הרבה אנשים (ויש הרבה) שקט ונעים. הגענו למעלה, חם כרגיל, מדרגות - גם כרגיל, ואחרי מנוחת מים וצילומים עלינו לחומה.
התחלנו בהליכה לצד ימין, לעמדת שומרים קרובה, הגענו למעלה והנוף לכל הכיוונים מדהים. מבנה האבן שומר על קרירות, רוח קלה נשבה מבעד לחלון, ונשארנו כמה זמן בנקודה הזו כדי להנות מהנוף, העוברים ושבים, המיזוג והמנוחה.
להמשך חזרנו על עקבותינו והמשכנו עד העמדה מצד שמאל, שיש בה קומה שניה לא משוחזרת עם עליה מאתגרת מעט דרך פיר כניסה ללא מדרגות אבל עם מרווחים בין האבנים שמאפשרים לעלות. מכאן הנוף שמאלה נפתח, האובך התמעט ואיפשר לנו לראות נוף למרחקים, והכל יפה ונעים. הזמן כמעט נגמר וחזרנו לנקודת המוצא, עוד קצת ישיבה על מדרגות החומה וספיגת המראות, וירדנו ברכבל למטה.
ביציאה מהרכבל נתקלים בכל מוכרי המזכרות למיניהם כמובן, אי אפשר להחמיץ את זה, אבל את השירותים צריך לחפש. היופי הוא שליד השירותים היה גן עם מפלים ופינת חמד, נפלא להתאוורר קצת, בטוח לא משהו שהיה כשהקימו את החומה אלא נועד לנו התיירים, וטוב שכך. זו היתה הפסקה מבורכת, אחריה צעדנו לאט בין הדוכנים עד שהגענו לנקודת המפגש של ארוחת הצהרים.
ארוחת צהרים נערכה במסעדת מר יאנג, עם מגש מסתובב גדול ומנות שרובן היו טעימות למדי, בעיקר משביעות. ישבנו עם אנשים מפינלנד שהתארסו בארץ, וכמובן שהיה נעים לשבת בחברתם.
נסיעה חזרה שוב בפרידה מהטבע המטופח היטב, עם עצים עטופים בחבל (למה?), הרבה מים, גשרים, ושוב הפקקים של העיר הגדולה. חזרנו לגסטהאוס (אחרי המתנה ממושכת עם המדריכה למונית שתיקח אותנו מנקודת ההורדה ועד החדר שלנו), זה הספיק ליום אחד.
התארגנו ונחנו קצת, אכלנו ארוחת ערב בגסטהאוס ולקינוח הסתובבנו מעט באיזור הקרוב.
כל התמונות מהיום השלישי בקישור הזה.
התחלנו את הבוקר (7:00) בשעה של איסוף שאר הנוסעים לטיול, ראינו את בייג'ין בבוקר רגיל של פקקים לעבודה. פעם היו אופניים, היום אלו מכוניות, כמו כל עיר מערבית אחרת.
ביציאה מהרכבל נתקלים בכל מוכרי המזכרות למיניהם כמובן, אי אפשר להחמיץ את זה, אבל את השירותים צריך לחפש. היופי הוא שליד השירותים היה גן עם מפלים ופינת חמד, נפלא להתאוורר קצת, בטוח לא משהו שהיה כשהקימו את החומה אלא נועד לנו התיירים, וטוב שכך. זו היתה הפסקה מבורכת, אחריה צעדנו לאט בין הדוכנים עד שהגענו לנקודת המפגש של ארוחת הצהרים.
ארוחת צהרים נערכה במסעדת מר יאנג, עם מגש מסתובב גדול ומנות שרובן היו טעימות למדי, בעיקר משביעות. ישבנו עם אנשים מפינלנד שהתארסו בארץ, וכמובן שהיה נעים לשבת בחברתם.
נסיעה חזרה שוב בפרידה מהטבע המטופח היטב, עם עצים עטופים בחבל (למה?), הרבה מים, גשרים, ושוב הפקקים של העיר הגדולה. חזרנו לגסטהאוס (אחרי המתנה ממושכת עם המדריכה למונית שתיקח אותנו מנקודת ההורדה ועד החדר שלנו), זה הספיק ליום אחד.
התארגנו ונחנו קצת, אכלנו ארוחת ערב בגסטהאוס ולקינוח הסתובבנו מעט באיזור הקרוב.
כל התמונות מהיום השלישי בקישור הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.