28.10 מסיביו לפיאטרה ניאמץ

הרבה דרך, ברור שיש לפנינו יום נסיעה ארוך, מתכוונים להנוץ מהדרך שבחלקה מוכרת מטיולים קודמים. המטרה - להגיע לגבריאל בפעם השלישית.
ארזנו ויצאנו לקראת 9, השמש זורחת והיום קריר ונעים.
יוצאים לכיוון צפון, דרך חדשה, שדות וגבעות של חקלאות וצבעי צהוב וכתום של סתיו.
כביש רגיל, משאיות, קצב נינוח, חולפים על פני כפרים. וכנסיות, יום רגיל.
מרחוק נראה שיש עשן או משנו, מסתבר שזה לא עשן אלא פשוט ערפל שמתחיל בכפר אחד וממשיך עוד המון כפרים הלאה. העמק הפך להיות ענן והעולם מתגלה כשמתקרבים אליו. אכן שינוי דרמטי בנוף.
מגיעים לסיבוב שמאלה ולהרים, העננים נשארים למטה ואמחנו ממשיכים סהתמדה צפונה.
כפרים צבעוניים, בתים משופצים, בתים ישנים ומטים לנפול, כל הסוגים והוריאציות.
נחל מימין, עובר שמאלה, הופך לאגם, נעלם... עולים להרים ושוב מוקפים שלכת וצבעים מרהיבים של סתיו.
נסענו המון עד שהגענו לגורגני ועצרנו לארוחת צהרים, סיבוב קצר במרכז והגענו למסעדה עם אוכל פשוט וטעים ומלצרית שיודעת אנגלית.
מכאן המסלול מוכר מפעמים קודמות. נוסעים עד לאקו רוז'ו, האגם האדום, עצירה סמלית אבל לא ירדנו מהרכב ומיד המשכנו הלאה, נזכרנו שהשירותים שם לא משהו... קצת אחר כך צוקי ביקאז ועצירה לקנות מוצרים מעץ שיש לנו ברשימת הקניות, צילומי צוקים, כוס קפה ליד המים ושחרותים נוחים ואפשר להמשיך הלאה.
עוד קצת ומתדלקים, חולפים על פני ביקאז וימינה לפיאטרה ניאמץ. חצישעה נוספת, עוד קצת נהר ושקיעה ומגיעים ליעד הנכסף - פנסיון בלם ןגבריאל הנמרץ.
איזו פגישה מרגשת, כמה תענוג להגיע למקום הזה, מחליפים ברכות, מתנות, מיישרים קו ומגיעים לחדר מספר 1 השמור לנו.
עייפים, מקלחת, ארוחת ערב טעימה להפליא ושיחה שממשיכה מקודם. בשלב כלשהו התעייפנו כולנו מספיק כדי ללכת לישון.